פסק-דין בתיק ת"א 9496-06-0

  העובדות

2.         הנתבעת (להלן: חברת שרביב או החברה) הקימה מיזם מגורים בשכונת רמת אלון בחיפה. המיזם כלל שלושה מבנים רב-קומות (שסומנו באותיות L, M ו-R) אשר היו עתידים להיבנות על מקרקעין הידועים כמגרש מספר 2021 בגושים 11880, 11196 ו- 11197 (לאחר אישור תכנית איחוד וחלוקה נרשמו בלשכת רישום המקרקעין כחלקה 43 בגוש 12695).

3.         ביום 25.5.06 התקשרה התובעת בחוזה עם החברה, ולפיו רכשה דירה בקומת העשירית בבניין R (להלן: הדירה והבניין בהתאמה) שהוא הבניין הראשון שהוקם במיזם.

4.         במועד כריתת החוזה טרם החלה הבניה, כך שהתובעת רכשה דירה "על הנייר". לפי המפרט המוצע תוכננה הדירה  כדירה בת חמישה חדרים כולל מרחב מוגן דירתי (ממ"ד). תמורת הדירה התחייבה התובעת לשלם סך של 1,218,250 ש"ח.

5.         החברה מצדה התחייבה להשלים את בניית הדירה ולמסור את החזקה בה לתובעת, כפוף לסייגים המנויים בחוזה, לא יאוחר מיום 31.12.06.

6.         ביום 3.6.07 קבלה התובעת את החזקה בדירה. במועד זה טרם הותקנו בה הברזים והכלים הסניטריים. אין חולק כי התובעת הזמינה מהחברה עבודות נוספות ושינויים פנימיים  וכי נוסף על כך ביצעה שינויים שכללו הנמכות תקרה והקמת מחיצות גבס וכן התקינה ארונות מטבח, וכל זאת על ידי קבלנים מטעמה.

7.         כפי שהתברר, כבר לפני קבלת החזקה בדירה פנתה התובעת למהנדס אברהם בן עזרא כדי שיחווה דעה בנוגע לליקויים אפשריים בה. בעקבות זאת ביקר הלה בדירה יחד עם המהנדס יואל בן עזרא (אלא אם ייאמר אחרת, שניהם יחדיו ייקראו להלן: המהנדס בן עזרא). ביום 6.6.07  ערך המהנדס בן עזרא חוות דעת ראשונית,  ולפיה נמצאו בדירה ליקויים המפורטים בה.

8.         בעקבות זאת ביצעה החברה תיקונים בדירה. ביום 24.7.07 ערך המהנדס בן עזרא חוות דעת נוספת ולפיה נמצאו בדירה ליקויים שעלות תיקונם הסתכמה בסך 63,544 ש"ח.

ההליך בבית המשפט

9.         התובעת הגישה תובענה זו בה תבעה פיצוי בסך 139,365 ש"ח. סכום זה מורכב מעלות תיקון הליקויים לפי חוות דעת המהנדס בן עזרא (63,544 ש"ח); שכר טרחת המומחה (2500 ש"ח); פיצוי בגין ירידת ערך הדירה (20,000 ש"ח); הפיצוי המוסכם בגין איחור במסירת החזקה בדירה (13,361 ש"ח); פיצוי בגין עגמת נפש (20,000 ש"ח); פיצוי בגין דיור חלופי כולל פינוי התכולה (16,000 ש"ח) ועלות מנוי שנתי לחדר כושר (3960 ש"ח). לצרכי אגרה העמידה התובעת את תביעתה על סך של 100,000 ש"ח.

10.        בכתב ההגנה כפרה החברה בטענות המפורטות בכתב התביעה, ולצד טענותיה לגוף העניין העלתה טענה מקדמית, ולפיה בהתאם לחוזה היה מחובתה של התובעת לפנות תחילה להליך גישור.

11.        לפיכך הגישה בקשה לסילוק על הסף, ולחלופין לעיכוב ההליכים עד למיצוי הליכי הגישור. בעקבות זאת הסכימו הצדדים לעכב את ההליכים ולהפנות את המחלוקת לגישור אצל המגשרת עו"ד אורית אסנין. במסגרת הגישור מונה המהנדס והשמאי מיכאל קרבצ'יק כמומחה מוסכם (להלן: המומחה המוסכם). על סמך חוות דעתו ובהסכמת הצדדים ביצעה החברה תיקונים בדירה בסיומם שוב בדק המומחה המוסכם את הדירה ומצא כי חלק מהליקויים תוקנו כדבעי, חלקם לא תוקן כלל או תוקנו חלקית בלבד.

12.        בעלי הדין לא השכילו לסיים את המחלוקת במסגרת הגישור, ועל כן הודיעה המגשרת עו"ד  אורית אסנין על החזרת  ההליך לבית המשפט. עיכוב ההליכים בוטל אפוא וההליך הוחזר לרשימת התיקים התלויים ועומדים.

גדר המחלוקת

13.        לגרסת התובעת הפרה החברה את החוזה עמה בכמה מישורים: האחד, איחור במסירת החזקה בדירה; השני, מסרה לה דירה שיש בה ליקויים וכתוצאה, נגרמה ירידת ערך; השלישי, בניגוד להתחייבותה לא הקימה החברה חדר כושר בבניין.

14.        לטענת החברה, לא היה איחור במסירה שכן יש להביא במניין את תקופת האיחור החוזית המותרת את העיכוב בגין העבודות הנוספות שהזמינה התובעת וכן את העיכוב מחמת המלחמה שהתרחשה בזמן הבנייה. חרף זאת שילמה לתובעת - לפנים משורת הדין - פיצוי בסך 1832 ש"ח בגין איחור במסירה. כן היא טוענת כי הבנייה היא באיכות מעולה והפגמים שמטבע הדברים קיימים בעבודות בניה אינם רבים והיא הסכימה לתקנם. בנוגע לחדר כושר טוענת החברה כי בשום שלב לא הבטיחה כי יוקם חדר כושר בבניין שבו מצויה הדירה וכי קיימה את התחייבותה החוזית ככתבה וכלשונה.

15.        לפיכך על בית המשפט להכריע בטענות האמורות, לרבות בנושא ירידת ערך הדירה ובזכות התובעת לפיצוי בגין נזק, ממוני ובלתי ממוני.